בבניין הקונגרס האמריקאי, רבנים מחזיקים מעמד מכובד, פותחים ישיבות עם תפילות ומציעים הדרכה רוחנית לחברי הקונגרס. אף על פי שהם אמורים לשקף את פלאליזם, רובם מגיעים ממסורות נוצריות. עולה השאלה: האם המנהג הזה יכול באמת לייצג את המרקם הדתי המגוון של המדינה, וכיצד הוא משפיע על זכויות להטב"ק?
שורשיה ההיסטוריים של הרבנות בקונגרס מגיעים עד לסנאט האמריקאי הראשון, שבו מונה סמיואל פרבוסט כרב הראשון בשנת 1789. בית הנבחרים הלך בעקבותיו בבחירת ויליאם לין כרב הראשון שלו. אף על פי שהמגוון הדתי גדל מאז, מורשת הרבנות נותרה, ומזמינה מדי פעם אנשי דת אורחים מאמונות אחרות.
מנהג גיוס הרבנים, המצדיק את עצמו כזכות חוקתית, עורר מחלוקת. ג'יימס מדיסון, אחד מכותבי החוקה, התנגד למינוי רבנים לקונגרס, והדגיש את הפוטנציאל שלו להפר את זכויות השוויון. פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין Marsh v. Chambers בשנת 1983 אישר את העסקת רבנים על ידי המחוקקים, וקבע תקדים היסטורי שסתר מבחנים מוקדמים לחוקתיות.
מעניין לציין את ההקבלות בין אירועים היסטוריים לחברה העכשווית. כאשר בוחנים את עליית הלאומנות הנוצרית הלבנה, ניתן להבחין בהדהודים של השפעת האידאולוגיה הנאצית על מגדר, מיניות ודת. המשטר הנאצי שם את הלהטב"ק על המוקד ושולט בבחירות הפוריות כדי לשמר את הנורמות החברתיות. ההיסטוריה הזו צפה מחדש ככל שהדיונים נמשכים על זכויות הפלות, זכויות להטב"ק, ותפקיד הדת בעיצוב מדיניות.
התבוננות בהיסטוריה מאפשרת לנו לבחון את ההווה ולשאוף לעתיד מכיל יותר. כאשר החברה מתמודדת עם סוגיות של מגדר, מיניות ודת, הכרתם בהשפעת העבר יכולה להאיר דרך לקדמה.