המופע השנתי התשיעי של dapperQ, "Presents Nine", הפך את מוזיאון ברוקלין לבמה תוססת שחוגגת את אופנת ה-LGBTQ, ומרחיב את הגבולות המסורתיים של שבוע האופנה בניו יורק. יותר מ-70 מודלים LGBTQ ושמונה מעצבים שבויים את תשומת לבם של מאות המשתתפים, ושילבו בין אופנה לפעילות פוליטית כשהם מאתגרים את הנורמות המגדריות המסורתיות דרך בגדים.
מעצבים ותיקים כמו מיקי פרימן ועד למעצבים חדשים כמו אוסטין אלגריה, האירוע הדגיש עיצובים המבוססים על אי-התאמה מגדרית. הקהל הריע למודלים כשהם פוסעים על המסלול, כל אחד מהם מביע את הייחודיות שלו דרך האופנה. עבור רבים מהם, זו הייתה הפעם הראשונה שהם פסעו על מסלול כזה, אך האווירה הייתה הכל חוץ מאשר מרתיעה. סטפא מרין אלארקון, מודל מקולקציית הגבריות הטרנסית של אוסטון ביורקמן, תיאר את האירוע כ-"רדיקלי" ו-"מחמם לב", והדגיש את חשיבותו של המופע ביצירת מרחב בטוח ומאשר עבור הקהילה הקווירית.
מייסדת dapperQ, אניטה דולצ'ה ויטה, חזתה לראשונה את האירוע לאחר שגילתה ששבועות האופנה המרכזיים חסרים ייצוג של אנשים קוויריים וטרנסיים. מאז הקמתו, dapperQ הפך לפלטפורמה שמרימה את האופנה הקווירית ודוחה את המבנים הנוקשים של בגדים מגדריים. הגוונים הפוליטיים של המופע היו ברורים, כאשר מודלים והמנחה באפי סיירה הדגישו כי הקוויריות היא במידה רבה זהות פוליטית. הליכה המסיימת של דולצ'ה ויטה, שלבשה כאפיה והרימה אגרוף, המחישה עוד את המסר כי האופנה הקווירית היא אקט של מחאה, שנועדה להפר את הנורמות החברתיות ולהציע מרחב לביטוי מגדרי שחוגג אוטונומיה והתנגדות.
באמצעות החיבור בין אופנה, זהות ופעילות פוליטית, המופע של dapperQ מעביר מסר עוצמתי: בגדים הם לא רק אמצעי לביטוי אישי אלא גם כלי לאתגר את המערכות המושרשות שמגבילות את הגיוון המגדרי. הצלחת האירוע מסמנת עוד צעד בתנועה הרחבה לשילוב אנשים LGBTQ בכל צורות הביטוי התרבותי, ומחזקת את העובדה כי האופנה הקווירית כאן כדי להישאר.