בשנים האחרונות, מדינות בהובלת הרפובליקנים הציגו חוקים רבים המשפיעים ישירות על קהילת הלהטב"ק, במיוחד א.נשים טרנס*, מה שגרם לדיונים קשים בנושא זכויות הפרט, מוסר ושמרנות.
עם זאת, בתהליך החקיקה של מדיניות זו חסר רכיב מרכזי: נתונים אמינים אודות אוכלוסיית הלהטבק והאינטרסקס. החוסר הזה מסבך את התהליך החקיקתי ומשאיר את המחוקקים במדינה ללא הבנה בסיסית על מספר האנשים המושפעים ישירות מהחוקים.
ההתעלמות מאוכלוסיית האינטרסקס
בתוך האוכלוסיות שמוזנחות ניתן למצוא את אוכלוסיית האינטרסקס, אלה שנולדו עם מאפיינים פיזיים שאינם מתאימים להגדרות הקיימות של זכר או נקבה. חוק חדש בקנזס מחמיר ומתעלם מזה בהגדרת מין באופן נוקשה, מתעלם מאנשים אינטרסקס ומתעלם מאזרחים טרנס וא-בינריים. בנוסף, דיונים חקיקה על הגבלות טיפולים להתאמה מגדרית התבססו על ידי מחקר משנת 2018 שעוות, מה שהוביל להערכות שגויות של מספר אוכלוסיית הטרנס* והשפיע על חקיקה במדינות כמו ג'ורג'יה ואיידהו.
המאמצים לכמת את אוכלוסיית הלהטבק השתפרו בשנים האחרונות, מה שהוביל לגידול קל במספר בני הנוער המזדהים כא.נשים טרנס*. עם זאת, המחקר עדיין ממשיך ונדרש איסוף נתונים נוסף כדי לקבל תמונה מקיפה ומדויקת. כאשר מדינות ממשיכות להעביר חקיקה שמשפיעה על אנשי הלהטבק, לא ניתן להגזים בחשיבות מידע רחב היקף.
החלטות מדיניות מושכלות צריכות להתבסס על הבנה מעמיקה של הקהלים המושפעים, כולל אנשי להטבק ואינטרסקס. רק באמצעות מחקר מקיף ומידע מדויק יכולים מחוקקי המדינה להבטיח חקיקה הוגנת וצודקת, שמכבדת את הזכויות והפרטיות של כל אזרח.