במהלך שעורר סערה ברחבי המדינה, בחרו המחוקקים בגאורגיה במיכאיל קבלשווילי לנשיא. קבלשווילי, המזוהה עם עמדות אנטי-מערביות בוטות, מסמן שינוי כיוון חד מהשאיפה רבת השנים של גאורגיה להצטרף לאיחוד האירופי. הפגנות פרצו מחוץ לבניין הפרלמנט במהלך ההצבעה, כאשר אזרחים רבים מביעים זעם על מה שהם רואים כבגידה בזהות הפרו-אירופית של גאורגיה.
קבלשווילי, שחקן כדורגל לשעבר ומבקר קולני של ההשפעה המערבית, נבחר כמעט פה אחד בתהליך שהוחרם על ידי מפלגות האופוזיציה. הרטוריקה הפוליטית שלו משקפת לא פעם את הנרטיב של רוסיה השכנה, המטילה אשמה על מדינות המערב בניסיון למניפולציה של גאורגיה לעימות. עלייתו לשלטון מתרחשת בזמן של שבר פוליטי עמוק, לאחר החלטת מפלגת החלום הגיאורגי להקפיא את שיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי עד 2028. עבור רבים, החלטה זו מייצגת חזרה לעבר הסובייטי של גאורגיה.
הנשיאה היוצאת סאלומה זוראבישווילי ביקרה את הבחירה וכינתה אותה "לעג לדמוקרטיה", ואף סירבה להתפטר. ככל שהמחאות נגד נשיאותו של קבלשווילי מתעצמות, מנהיגי האופוזיציה מתלכדים סביב זוראבישווילי ומתחייבים להכיר בה כמנהיגה הלגיטימית. המחאות, הנענות לא פעם בכוח משטרתי, מדגישות את המתח בין אוכלוסייה המבקשת להשתלב באירופה לבין ממשלה המובילה את המדינה קרוב יותר לאוטוריטריות.
עבור קהילת הלהטב"ק בגאורגיה, ההתפתחויות הללו מדאיגות במיוחד. חקיקה אחרונה הפוגעת בזכויות להטב"ק, בהשראת מדיניות רוסית, מעוררת חשש מפני דיכוי נוסף ואפליה ממוסדת. פעילים מזהירים כי כהונת קבלשווילי עשויה לחזק עמדות אנטי-להטב"ק ולסכן את ההתקדמות בתחום זכויות האדם.
עתידה של גאורגיה נותר לא ברור, בעוד ההפגנות ממשיכות למלא את הרחובות. בעוד קבלשווילי מתכונן לטקס ההשבעה שלו, קולות המחאה הגוברים עשויים להוביל להתמודדות מחודשת עם זהותה של המדינה וכיוונה.