בעיצומו של יום קר בחודש דצמבר, עשרות אנשים טרנסיים, בני משפחותיהם ובעלי בריתם התכנסו מול בית המשפט העליון בארה"ב לצפות בדיון מכריע בזכויות טרנס. בית המשפט בוחן את חוק טנסי שאוסר על מתן חסמי התבגרות וטיפול הורמונלי לקטינים טרנסיים. החלטה זו צפויה להשפיע באופן רחב, לא רק בטנסי אלא גם ב-25 מדינות נוספות עם חוקים דומים.
עבור ליסה וריאן וולש, שהגיעו מאינדיאנפוליס, מדובר במקרה אישי ביותר. הם טוענים שטיפול להתאמה מגדרית הציל את חיי בנם בן ה-17, שהיום פורח ומתכונן ללימודים בבית ספר לאומנות. "הוא לא חשב שיש לו עתיד," אמרה ליסה בדמעות. המשפחה נאלצת לנסוע שעות למדינה אחרת כדי להבטיח שבנם יקבל את הטיפול הדרוש – עדות חדה למחסומים שעומדים בפני משפחות טרנסיות.
ההשפעה הרחבה על קהילות טרנס
המקרה, "ארה"ב נגד סקרמטי", עשוי לעצב מחדש את המצב המשפטי של טיפול רפואי לטרנס בארה"ב. השאלה המרכזית היא האם החוק בטנסי מהווה אפליה על בסיס מין. החלטה שכן תהווה תקדים משמעותי שיקשה על חוקים דומים בעתיד. לעומת זאת, החלטה שלילית עלולה לעודד מדינות נוספות לאמץ חוקים כאלה ואפילו לתמוך בהגבלות פדרליות.
עבור משתתפים כמו קיילב טוד, גבר טרנס שעבר לפילדלפיה כדי להימנע ממדיניות העוינת של טקסס, המקרה מדגיש את האתגרים האישיים והמערכתיים שמולם ניצבים אנשים טרנסיים. "אנחנו יודעים מה הכי טוב עבורנו," אמר טוד, והדגיש את הצורך באוטונומיה וכבוד לחיי טרנס.
מאבק להישרדות ונראות
רבים מהנוכחים דיברו על החשיבות העצומה של המקרה, שתיארו כמאבק להישרדות. וינה קבאזוס, בן 18, שעזב את טקסס כדי לקבל טיפול מגדרי, הזהיר כי "אם בית המשפט יאשר את החוק הזה, דם יהיה על ידיו". למרות הפחדים, הנוכחים ביטאו עמידה איתנה. "אנשים טרנסים לא הולכים לשום מקום," אמר קבאזוס.
הפגנות מחוץ לבית המשפט היו שילוב של סולידריות ונחישות, עם תומכים שהניפו דגלים ונשאו שלטים שתומכים בזכויות טרנס. בין המפגינים הייתה נדין סיילר, פעילה ותיקה, שהביעה דאגה על מדיניות שמרנית רחבה יותר המכוונת לקבוצות מודרות. "זה רק ההתחלה," אמרה. "עלינו להישאר ערניים."
מקרה זה מדגיש את המאבק המתמשך לזכויות טרנס בארצות הברית, מאבק שמרגיש עמוק בתוך קהילת הלהטב"ק. החלטת בית המשפט העליון ללא ספק תעצב את עתיד הגישה לטיפולים מגדריים ואת המאבק הרחב יותר לשוויון.