הצגת חוק פשעי השנאה החדש באוסטרליה עוררה תגובות חריפות, במיוחד בקרב קהילות הלהט"ב והיהודים. בזמן שממשלת אלבאנזי מרחיבה את העבירה הקיימת של עידוד אלימות ומציגה הגנות חדשות לקבוצות שונות, כולל נטייה מינית וזהות מגדרית, המבקרים טוענים שהחקיקה לא מתמודדת עם שורש הבעיה של הסתה ושנאה. למרות הבטחות להפליל פעולות שמסיתות לשנאה או ללעג קיצוני, חלקים אלו נעדרים באופן בולט מהגרסה הסופית של החוק.
עבור ארגוני להט"ב, החסר הזה מדאיג במיוחד. אנה בראון, מנכ"לית Equality Australia, הביעה דאגה עמוקה מהאיומים העומדים בפני קבוצות גאווה וקהילות להט"ב אחרות ברחבי המדינה. בראון הדגישה שהאיומים הנוכחיים נגד קהילת הלהט"ב הולכים ומתרבים, כאשר אירועים מופרים יותר ויותר על ידי דיבור שנאה ואיומים. "אנחנו צריכים לעצור את השנאה לפני שהיא תתרגם לאלימות," היא אמרה. הקריאה להגנות חוקיות חזקות יותר מפני דיבור שנאה משקפת את הצורך הדחוף להתמודד לא רק עם אלימות פיזית אלא גם עם ההתקפות המילוליות העקביות והשנאה החברתית כלפי קהילות מודרות.
מנהיגים יהודים הביעו גם הם את אכזבתם, תוך ציון דאגותיהם המתמשכות מאנטישמיות. פיטר וורתהיים מהמועצה המנהלית של יהדות אוסטרליה ציין שהחוק לא מצליח להתמודד עם ההסתה שהקהילות היהודיות סובלות ממנה זמן רב. וורתהיים ציין כי מטיפים לשנאה, שקראו בעבר לפתרונות קיצוניים כלפי יהודים, עדיין יוכלו לחמוק מהעמדה לדין במסגרת החוק הנוכחי.
מומחי משפטים גם התייחסו, וטענו שהחוק מעדיף את חופש הביטוי על פני בטיחותן של קבוצות מיעוט. ההסתמכות על הסתה לאלימות, בניגוד להסתה לשנאה או לבוז, מגבילה את טווח החוק, לדברי ד"ר ניקול שאקלטון מאוניברסיטת RMIT. פער זה בחקיקה משאיר קבוצות מיעוט רבות, כולל אנשים להט"בים, פגיעות לרטוריקה שנאה שעלולה לא להסית לאלימות מיידית אך עדיין תורמת לתרבות רחבה יותר של חוסר סובלנות.
הדיון סביב החוק מדגיש את המאבק המתמשך להגנה כוללת מפני דיבור שנאה והסתה, במיוחד עבור קהילות להט"ב.