בלארוס מחריפה את המאבק נגד קהילת הלהטב"ק במדינה, עם עלייה מדאיגה בפשיטות, מעצרים והטרדות. צעדים אלו משקפים מגמה ברורה של יישור קו עם המדיניות המדכאת של רוסיה. הפשיטות האחרונות במינסק חושפות מאמץ שיטתי להפחיד אנשים קווירים, תוך התמקדות בזהותם ודרישת מידע על אחרים ברשת שלהם.
גל הדיכוי הזה משאיר רבים בפחד. אנדריי וסשה, זוג גאה, סיפרו על פשיטה אלימה בה הם הוכו ואוימו. מקרים אלו הפכו לחלק מתבנית רחבה יותר של עוינות ממוסדת מצד המדינה. "הם רוצים לשכפל כאן את החוקים של רוסיה", שיתף אנדריי, והדגיש את ההשפעה הקשה של ייבוא המדיניות הרוסית לבלארוס.
החקיקה המוצעת האוסרת על "תעמולה הומוסקסואלית" מסמנת שפל חדש, מתוך כוונה להפליל ביטויים של זהות להטב"קית ולהמשיך להרחיק אנשים קווירים לשוליים. פעילים מזהירים שחוקים אלו יובילו לתנאים קשים יותר, יעמיקו את האפליה וינתקו תמיכה חיונית. אליסה סרמנט מ-TG House Belarus הדגישה: "החקיקה הזו היא נשק להשתיק אותנו ולהעלים את הקהילה שלנו."
אנשים טרנסג'נדרים מתמודדים עם אתגרים נוספים, החל ממניעת גישה להליכים רפואיים ועד דרישות לבטל את התאמתם המגדרית. מאראט, גבר טרנסג'נדר, סיפר על סבלו במדינה שמכריחה התאמה לתקנים מיושנים. ללא תמיכה רפואית ומתמודדים עם סחיטה, רבים מאנשי הלהטב"ק נאלצים לברוח.
הדיכוי של קהילת הלהטב"ק בבלארוס מדגיש מגמה מסוכנת באזור, שבה ממשלות משתמשות בזהות על מנת לגייס תמיכה שמרנית. מדיניות זו לא רק מהווה הפרה של זכויות אדם אלא גם מעמיקה את הפערים החברתיים, מעודדת שנאה וניכור.
עבור קהילת הלהטב"ק, הסיכון הוא קיומי. שחיקת הזכויות, לצד התעללות פיזית ונפשית, יוצרת סביבה של ייאוש. למרות זאת, הקולות מתוך הקהילה ממשיכים להילחם, בניסיון לשמור על כבודם מול הדיכוי השיטתי.