גזר הדין של דמריאן קיילון בייבל ל-30 שנות מאסר על רצח האישה הטרנסית סוואנה ראיין וויליאמס הותיר את קהילת מיניאפוליס באבל על אובדן דמות מוערכת. למרות שהפרקליטות לא הצליחה להוכיח כי הפשע נעשה ממניעי שנאה, העובדה שוויליאמס הייתה אישה טרנסית מעוררת דיונים סביב האלימות הגוברת כלפי א.נשים טרנסג'נדרים. על פי רשויות מקומיות, בייבל ירה בוויליאמס לאחר מפגש בנובמבר, אך האירוע הטרגי הזה מעורר דאגה בנוגע לביטחונם של טרנסג'נדרים ברחבי ארה"ב.
פרקליטת מחוז הנפין, מרי מוריארטי, הודתה כי שנאה ייתכן ושיחקה תפקיד, למרות שלא יכלה להגיש כתב אישום על בסיס זה. היא הביעה חרטה עמוקה על כך שמערכת החוק לא הצליחה לספק יותר צדק לסוואנה ולקהילתה. מוריארטי הדגישה כי כל התקפה על אדם טרנס משפיעה על כל הקהילה, ומפחיתה את תחושת הביטחון והשייכות.
הסטטיסטיקה מציגה תמונה קודרת: אנשים טרנסג'נדרים, במיוחד נשים טרנסיות צבעוניות, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות קורבנות לאלימות. דוח מהמכון ויליאמס מדגיש שאנשים טרנסיים נמצאים בסיכון פי ארבעה מאלו סיסג'נדרים לחוות אלימות. דפוס זה התחזק בשנים האחרונות, כשמעל 300 אנשים טרנסג'נדרים וא-בינאריים נרצחו מאז 2013, רובם נשים טרנסיות צבעוניות.
משפחתה וחבריה של סוואנה, שדיברו במהלך הדיון בגזר הדין, הציגו אותה כדמות אוהבת ותוססת שהשאירה חותם עמוק על הסובבים אותה. אמה, קים סטילדיי, תיארה את סוואנה כחברתה הטובה ביותר, תחושה שחזרה על ידי אחיותיה. צערן היה ברור כשהן דיברו מול בית המשפט, ואחת האחיות הזכירה את דבריה של סוואנה: "לעולם אל תאמרו להתראות, אלא נתראה בקרוב."
חברת הכנסת ליי פינק, החברה הטרנסית הראשונה בכנסת מינסוטה, הביעה את מחויבותה להילחם במגפת האלימות נגד הקהילה הטרנסית. "הנתונים ברורים," אמרה, "א.נשים טרנסיים, במיוחד טרנסיות צבעוניות, מתמודדים עם אלימות בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאחרים בחברה שלנו." פינק חזרה על הצורך בפעולה חקיקתית לטפל בנושא הדחוף הזה, כשהתומכים ממשיכים לדרוש הגנות חזקות יותר עבור הקהילה הלהטב"קית.
בעקבות הטרגדיה הזו, זכרה של סוואנה נשאר כסמל לעמידות של הקהילה הטרנסית.