ההחלטה של טוד פיליפס להסיר נשיקה חד-מינית בהשתתפות ליידי גאגא ב"ג'וקר: פוליה אה דו" הרימה גבות בקרב מעריצים ומבקרים. הסצנה, שבה נראית דמותה של גאגא, הארלין "לי" קווינזל, משתפת נשיקה עם מפגינה מחוץ לבית המשפט, הוסרה לכאורה כדי לשמור על טון מסוים בסרט. פיליפס הסביר שהרגע, שהיה במקור חלק מקו עלילה רחב יותר, הרגיש שהוא "מפריע" לאווירת הסצנה, שהתמקדה יותר ב"מוזיקה ואווירה".
ההסרה עוררה אכזבה בקרב אלו שמאמינים שהיא צמצמה הזדמנות נדירה לנראות להטב"קית בהפקה קולנועית גדולה. על רקע האווירה האפלה של ארקהם אסיילום, דמותה של גאגא חולקת מערכת יחסים מורכבת עם ארתור פלק של חואקין פיניקס. הנשיקה, שהתרחשה בסצנה שבה לי מצטרפת לקבוצת תומכים במשפטו של ארתור, סימלה רגע של סולידריות והתנגדות. עבור רבים מהצופים הלהטב"קיים, רגעים כאלה נושאים פוטנציאל לנראות וחיבור – אלמנטים שנותרים נדירים בנרטיבים של סרטי קולנוע מיינסטרים.
האיזון בין אמנות לייצוג
ההסבר של פיליפס מצביע על מתח בין בחירות סיפוריות לבין הכללת רגעים בעלי גוון להטב"קי. הסרת הסצנה, שהוצגה כהחלטת בימוי להתמקד באווירה על פני דיאלוג, מדגישה את האתגרים שבהם נתקלים במאים באיזון בין חזון אמנותי לבין סיפור מכיל. עם זאת, רבים רואים בכך הזדמנות שהוחמצה לאמץ סיפור שיכול היה להעשיר את דינמיקת הדמויות, ולספק תיאור מעמיק יותר של זהות לי קווינזל מעבר למערכת היחסים שלה עם הג'וקר.
החלטה זו משקפת גם מגמות תעשייתיות רחבות יותר, שבהן הייצוג הלהטב"קי, אף שהוא נפוץ יותר מבעבר, לעיתים קרובות נותר בשוליים או נתון לעריכה של הרגע האחרון. בחירות כאלו יכולות להשפיע על הקהילה, ולגרום למעריצים להרגיש שהנרטיבים האותנטיים שלהם נדחקים בעקביות לשוליים. ככל שהשיח על נראות להטב"קית במדיה מתרחב, הסרה של מחוות קטנות כמו נשיקה חד-מינית עשויה לשאת משקל סימבולי משמעותי.
קריאה לסיפור מכיל
עבור קהל להטב"קי, כל רגע של ייצוג חשוב – במיוחד כשהוא כולל דמויות אייקוניות כמו ליידי גאגא, הידועה בתמיכתה והשפעתה בקהילה. על ידי הסרת הנשיקה, פיליפס אולי ביקש לשמור על טון מסוים, אך התוצאה הציתה דיון רחב יותר על הגישה של תעשיית הקולנוע לסיפורים להטב"קיים. ייתכן ש"ג'וקר: פוליה אה דו" יצליח בזכות הנרטיב המורכב והכוכבים שבו, אך היעדר הרגע הזה מותיר שאלה פתוחה לגבי כמה מהסיפורים של הקהילה נשארים ללא סיפור.