בשנת 2008, קליי אייקן, בוגר אמריקן איידול האהוב, עלה לכותרות כשיצא מהארון כהומו. באותה תקופה, העולם היה מקום שונה מאוד עבור דמויות להטב"קיות ציבוריות, והגילוי של אייקן נשא השלכות הן בפן האישי והן בפן המקצועי. כיום, יותר מ-15 שנים מאוחר יותר, אייקן מביט לאחור על אותו רגע מכונן, המחיר ששילם וההתקדמות שהחברה עשתה מאז.
"זו הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלתי כאבא," הסביר אייקן, בהתייחסו להחלטה לצאת מהארון זמן קצר לאחר לידת בנו. "אני לא יכול לגדל ילד על בסיס שקר או הסתרה. כך לא גדלתי, ואני לא מתכוון לגדל ילד בצורה כזו." עבור אייקן, הכנות לא הייתה רק בחירה אישית, אלא גם אחריות הורית.
אולם, כנות זו באה עם מחיר. באותה תקופה, אייקן הופיע בברודוויי במחזמר ספאמלוט, וציין ירידה חדה במכירות הכרטיסים לאחר פרסום כתבת השער ב-People. "בארבעת החודשים הראשונים שלי שם, ההצגה נמכרה עד אפס מקום… אפשר ממש לראות את הירידה במכירות שבוע אחרי שהשער פורסם," נזכר. הירידה הפתאומית בתפוסת הקהל תרמה בסופו של דבר לסגירת ההצגה.
למרות שאיבד כמעט חצי מקהל המעריצים שלו לאחר היציאה מהארון, אייקן לא הביע חרטה. "אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לחלוטין," אמר. "הרבה אנשים שיוצאים מהארון כיום זוכים דווקא לעלייה בפופולריות שלהם… זה מדהים בעיניי כי זה ההפך הגמור ממה שקרה לי כשיצאתי מהארון."
הניגוד החד הזה מזכיר את הנוף התרבותי המתפתח עבור להטב"קיות במרחב הציבורי. החוויה של אייקן מדגישה את האתגרים שעמדו בפני חלוצי להטב"ק שהיו צריכים לסכן את הקריירה שלהם ואת רווחתם האישית כדי לחיות באותנטיות.
כיום, אייקן נותר גאה בהחלטתו ומלא תקווה לגבי העתיד. הרהוריו מדגישים הן את הקורבנות שהקריבו דמויות להטב"קיות ציבוריות בעבר, והן את החשיבות של המשך המאבק לשוויון ולייצוג בכל תחומי החיים הציבוריים.
בעידן שבו יציאה מהארון כבר אינה מהווה איום אוטומטי על הקריירה, הסיפור של אייקן מהווה גם לקח וגם סמל להתקדמות.