בקוריאה הדרומית אולי החליפו נשיא – אבל הקהילה הלהטב"קית לא מחכה לשלטון שיחולל ניסים. עשרות אלפי אנשים עטופים בדגלים, איפור מוגזם, ואמונה עיקשת זרמו השבוע לרחובות סיאול במצעד הגאווה, כדי להזכיר: הם כאן, והם לא הולכים לשום מקום.
ב-31 מעלות חום שלא מביישות סאונה משובחת, הרקדות, נשיקות פומביות ומסרים חדים התערבבו לאירוע שכולו פייט, נצנצים ותקווה. "אנחנו לא מפסיקים", היה הנושא המרכזי השנה – ולא מדובר בסיסמה חלולה. הראשים מורמים, הפאות מוגזמות והמסר ברור: שום ממשלה לא תכבוש את הגאווה שלנו.
הנשיא החדש, לי ג’אה-מיונג, אולי לא התחייב בפה מלא לקידום זכויות להטב"ק – אבל אחרי הנשיא הקודם שיצר אווירה עוינת, ההבדל כבר מורגש. כמו שאמרה חוואנג צ’אה-יו, מי שעמדה בראש הארגון: "המדיניות של הממשל הקודם פשוט מחקה אותנו. לכן היום אנחנו רועשים יותר."
הפייט בין נוצצים לצלבים
היו כמובן גם המפגינים נגד, חמושים בשלטים נגד "הומוסקסואליות" ובזעם דתי צפוי, אבל הם לא הצליחו לקלקל את המסיבה. השנה, בניגוד לעבר, לא נרשמו עימותים פיזיים – רק מבטים שקטים בין שני צדדים שלא מסכימים על שום דבר, חוץ מזה שכל אחד אוהב לשים שלט ביד.
וזה בדיוק העניין – המצעד אולי מצטייר כחגיגה, אבל הוא קודם כל אקט של מחאה. החוק בדרום קוריאה עדיין לא מכיר בנישואים חד מיניים, ולחוק נגד אפליה אין אפילו רוב בפרלמנט. אבל הקהילה כבר הבינה: החוק יבוא רק אם נדרוש אותו בקול. ובינתיים – ננשום עמוק, נשים ליפסטיק, ונצעד.
ההשפעה על קהילת הלהטב"ק המקומית עצומה. כשאדם כמו הונג איל-פיו, בן 44, יוצא במלוא הדרו בדרג, הוא לא רק מתלבש – הוא מייצג. "פעם אמרו לי – 'אנחנו יודעים שאתם קיימים, רק אל תראו את זה'. אני אומר: אנחנו קיימים, וכדאי שתחגגו את זה איתנו."
המסר ליתר העולם
הקהילה בקוריאה אולי עוד נאבקת, אבל היא גם שולחת מסר לעולם כולו: גם במקומות בהם הזכויות שלנו עדיין בבחינת חלום רחוק, אנחנו כאן, גאים ונוצצים. סיאול של שנת 2025 כבר לא מהססת – היא צועדת, רוקדת, ודורשת.
וכל עוד אין חוקים שמגינים עלינו, נמשיך לצעוד – בעקבים, עם שפתון עמיד, ועם אמירה שאף אחד לא יכול להתעלם ממנה.