בזמן שלאחר הירי בבית הספר במדיסון, מידע כוזב התפשט ברשתות החברתיות במהירות חסרת מעצורים. פחות משעה לאחר הקריאה הראשונה לשירותי החירום, התחילו לזרום טענות שקריות לגבי זהותה המגדרית של היורה, כחלק מתבנית רחבה של מתקפות מקוונות מכוונות נגד קהילת הלהטב"ק. פלטפורמות כמו X (לשעבר טוויטר) הפכו לזירה המרכזית שבה תיאוריות קונספירציה הופצו במהירות.
מסיבת העיתונאים הראשונית של מפקד המשטרה במדיסון סולפה לחלוטין מהקשרה והפכה לקטע ויראלי. אמירות כמו "אני לא יודע אם זה גבר או אישה" הוצאו מהקשרן והועלו לרשת בליווי פרשנויות משלהבות. למרות הבהרות מאוחרות יותר שהיורה היא נערה בת 15, וללא כל ראיות להיותה טרנסית, המידע הכוזב כבר חלחל עמוק לרשתות החברתיות. מיליונים נחשפו לשקרים הללו לפני שהאמת התבררה.
זו אינה תופעה חדשה. האשמות דומות עלו גם לאחר ירי המוני ביוסטון, בפילדלפיה וביובלדה בשנים האחרונות. מחקרים מראים כי אנשים טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה להפוך לקורבנות של פשעים אלימים.
ההשלכות של דפוסי מידע כוזב אלו חורגות מעבר לרשתות החברתיות. הן מנציחות סטריאוטיפים הרסניים, מסכנות קהילות פגיעות ומסיטות את השיח הציבורי מהנושאים החשובים באמת: מניעת אלימות בנשק וחיזוק הביטחון הציבורי. ארגוני זכויות להטב"ק מדגישים שוב ושוב כי מדובר בהסחות דעת מכוונות. "הנרטיבים הכוזבים הללו הם מסך עשן", אמרה שרה קייט אליס, נשיאת GLAAD. "הם מסיטים את השיח מדיונים משמעותיים על מניעת אלימות בנשק והגנה על צעירים פגיעים."
בעוד גופי אכיפת החוק ויוזמות בדיקת עובדות מנסים לתקן את העיוותים, מנגנון הפצת המידע הכוזב ממשיך לעבוד בקצב מהיר ויעיל. הפלטפורמות החברתיות, למרות מדיניות הפיקוח שלהן, נותרות קרקע פורייה להתפשטות של תכנים כוזבים. ההשלכות ניכרות במיוחד בקרב צעירים להטב"קים, שנמצאים בסיכון מוגבר לבריונות, הטרדות ואלימות.
הטרגדיה במדיסון וההדים הדיגיטליים שלה מהווים תזכורת כואבת לצומת הדרכים בין אלימות, מידע כוזב ודעות קדומות. ההתמודדות עם המעגלים החוזרים הללו דורשת לא רק אחריות מצד הפלטפורמות אלא גם חשבון נפש חברתי עמוק לגבי האופן שבו דעות קדומות מנוצלות ברגעי שבר לאומיים.